במאמר הקודם, בו דנו בעידן הספרדי של יהדות ארה"ב (1654-1775), ראינו כי היסטוריית יהדות ארה"ב מחולקת לחמישה עידנים עיקריים:
-
• העידן הספרדי - קולניאלי (1654-1775).
• עידן המהפכה האמריקאית ואחריה (1775-1820).
• העידן הגרמני (החל מ-1820, בעיקר בשנים 1840-1880).
• העידן המזרח אירופאי (בעיקר בשנים 1881-1924, אך המשיך אף לאחר מכן).
• העידן האמריקאי (1944-היום).
במאמר זה, שהוא חלק ממאמר מסכם על יהדות ארה"ב, נדון בעידן השני, עידן המהפכה האמריקאית והתקופה שלאחריה.
כאשר ענני המהפכה האמריקאית נראו באופק, העדיפו היהודים לפסוח על שני הסעיפים, ולהתפלל לשלום בין בריטניה למושבותיה. עם-זאת, כאשר היה עליהם להחליט, הם בחרו בעצמאות. בעוד שידוע לנו כי בזמן המלחמה שירתו כ-100 לוחמים יהודיים בשורות צבא המושבות (מתוכם שלושה קצינים), לא ידוע על חיילים יהודיים בצבא הבריטי, וכמובן שלא מפקדים.
הקהילה היהודית באמריקה אף פירשה מלחמה זו באמצעות מוטיבים של גלות וגאולה. ברוב שנות במלחמה כחצי מהיהודים בארה"ב רוכזו כפליטים בפילדלפיה, מה שסימל בעבורם "גלות". והשלום בשנת 1783 נתפס כגאולה, שקבלה משמעות עמוקה יותר כאשר קונגרס ארה"ב הטרי הכריז על הפסקת אש בדיוק יום אחד לפני חג הפסח.
ואכן, ליהודים הייתה סיבה לשמוח על ניצחון הפטריוטים, שכן בשנים שלאחר מכן התרחבו הפרמטרים של חופש הדת באומה החדשה, עד שלבסוף החוקה הפדרלית (1787) אסרה על הקונגרס לחוקק חוק כלשהו "המתייחס ליסוד דת, או מונע את חופש הפעולה בהקשר זה". חוק שנתן להם אפשרות מגורים גם במושבות של הצטיינו בסובלנות דתית וסלל את דרכם להובלה חברתית ופוליטית. (יש לציין כי עדיין היו מדינות בהן ליהודים עוד לא היה שוויון מלא, האחרונה שבהן היא ניו-המפשייר, בה קיבלו היהודים את הזכות לעבוד בעבודה ממשלתית רק בשנת 1877).
כמו בעבר, גם עתה שוויון הזכויות אותו קיבלו היהודים גרם להעלאת שיעור ההתבוללות בקרב יהדות ארה"ב. כ-27.8% מכל הזוגות הנשואים, נישאו ללא-יהודים. עובדה זו חיזקה את הגיוון שממילא היה קיים בקרב היהודים בארה"ב. ההיסטוריון יעקב מרקוס הגדיר זאת באמרו כי "מספרן של היהדויות, היה גדול כמעט כמספרם של היהודים".
השוויון והגיוון שנוצרו הובילו לכך שאחוז היהודים במהגרים גדל והרכבם השתנה. וכך התחיל העידן השלישי של יהדות ארה"ב, עליו אדבר בפעם אחרת.
מאיר שכטר, כותב מאמרי דעה וכתבות מחקר על יהדות ארצות הברית במטרה לפתח בישראל דו-שיח ציבורי בנושא.
